" תיראי את ילדת הרחוב הזאת !" שמעתי קולה של ילדה , לא היה לי שום רחמים ... אז הגבתי .
" אחד , אני לא ילדת רחוב . שתיים , אינלי שום רחמים כלפייך . שלוש , אני לא מפחדת להכות עם הסקייטבורד שלי " אמרתי , יותר נכון ...צעקתי .
" כאילו שאני מפחדת מילדת רחוב ...." גיחכה הילדה .
" טוב אינלי כוח עלייך!! אני הולכת " לא היתיחסתי עליה ולא שמתי עליה פס, הלכתי מימנה .
" סוף סוף ! הבית המושלם שלי ..." לחשתי בליבי ודפקתי בדלת .
" אימא! תיפתחי כבר !!" צעקתי והיסתכלתי על חור ההצצה של הדלת .
" אני פותחת את לא צריכה ליצעוק!" צעקה אימי, ושמעתי את המפתח פותח את הדלת ושאלה צצה מהשפתיים של אימי.
" איפה היית כל הזמן הזה?! עכשיו כבר ערב! " צעקה אימי ...והגבתי לשאלה .
" אה...היית...י......אה ......בקניון ....." גימגמתי ולאימי היה מבט רציני.
" כולכך הרבה זמן?! מה עשית שם כל הזמן הזה?!" שאלה אימי, וחשבתי על תשובה משחנעת .
" היבטתי בסקייטבורדים .....ו....רציתי ליקנות אחד אבל כולם היו יקרים " הגבתי , והראש היסתחרר מכל השקרים .
" טוב...כנסי " היסתכלה עליי אימי ופתחה לי את הדלת .
*******************************************************************************************************
" היה כאן שיפוצים ?! אני לא זוכרת את הבית הזה" ציחקקתי .
" אפשר להגיד......ישלי הודעה בישבילך " אמרה אימי , והיסתכלה עליי במבט מפחיד .
" כן מה ההודעה ?!" שאלתי והיסתכלתי על אימי .
" אני ואביך......מיתגרשים " אימא היסתכלה עליי בעצב .
" מה?! למה!?" היתפרצתי בבכי והיסתכלתי על אימא במבט כלבלב.
" אני ממש מיצטערת אבל ....כבר ....החלתנו !" אימי אמרה בעצב והלכה למירפסת , להיסתכל על העננים .
" לכי אני רוצה לעשות משהו !!" שמעתי את אבי צועק על אימי
לא יאכלתי לישמוע אז ברחתי לחדר נפלתי על המיטה והיתפרצתי בבכי .
" טוב זה הסוף !" לחשתי .
;){kind=link}